רש"י על עירובין י״ב ב

1 דאית ליה גידודי - מה שנשאר מן הפרצה בגובה עשרה אבל הים כיסהו:

2 הכשירו בלחי - תיקנו בלחי:

3 הזורק לתוכו - מרה"ר:

4 חייב - דקסבר לחי משום מחיצה:

5 הכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור - דקורה משום היכר וקסבר ארבעה מחיצות דאורייתא בין לקולא בין לחומרא:

6 חצירות של רבים - שפתוחין בתים הרבה לחצר ואוסרים בני הבתים זה על זה שאין יכולין להוציא מן הבתים לחצר בלא עירוב מפני שהבית רשות מיוחדת לו וחצר רשות חבירו מושל בה ונמצא מוציא מרשות לרשות ורבנן גזור שלא להוציא מרשות היחיד לרשות היחיד גזירה דילמא אתי לאפוקי מרשות היחיד לרשות הרבים אבל בחצר מותר לטלטל בה כדאמרינן במסכת שבת בפ' רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי כו' ד' קל::

7 שאינו ראוי לשיתוף - מפולש:

8 לחי משום מחיצה - וקסבר שלש' מחיצות דאורייתא:

9 הזורק למבוי כו' - אלמא לחי משום מחיצה:

10 אינו צריך אלא לחי - שאינו מפולש:

11 חייב - ואע"ג דלית ליה לחי דשלש מחיצות דאורייתא:

12 לחי ודבר אחר - צורת הפתח כתורת מפולש:

13 הזורק לתוכו פטור - ואע"ג דעבד לחי:

14 יתר על כן - לעיל מיניה איירי בבונה עלייה על גבי שני בתים בפרק כל גגות לקמן עירובין צה.:

15 לחי מכאן כו' - אלמא לחי משום מחיצה ואפילו רבנן לא פליגי עליה אלא ברשות הרבים אבל במבוי מפולש. לא:

16 שתי מחיצות - של שני בתים לבד הלחיים והלחיים דקא מצריך ר' יהודה משום היכר בעלמא:

17 בלחי משהו - אלא בפס ד' כחצר:

18 בקורה טפח - כשאר מבוי ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי:

19 כמה מכוונין - לסייען הוא בא:

20 ובתים וחצירות - שתי חצירות פתוחות לתוכו ובית פתוח לכל חצר שכן היו דירותיהן לפני כל בית היה חצר:

21 עגולה לא - בתמיה משום דעגולה היא משתריא בלחי משהו:

22 ואי לא הויא לה חצר - ובעיא פס והאי מרובעת לאו למעוטי עגולה אתא אלא למעוטי ארכה יתר על רחבה:

23 וכמה - יהא אורכה יותר דנפקא לה מדין חצר ומשתריא בלחי משהו:

24 עד דאיכא פי שנים - הואיל וחצר היתה לא נפקא מדינא עד דאיכא פי שנים:

25 חביבי - ר' חייא שהוא אחי אביו ואמו של רב: